קבוצת מחלות מדבקות, הנגרמת על ידי מספר פתוגנים.
נגיעות גבוהה יותר תמצא בסביבת מחייה מרובה חתולים – פינות האכלה ברחוב, בתי גידול או בתים
בעלי מספר חתולים. ישנה רגישות מוגברת בגורי חתולים עקב חוסר בשלות של מערכת החיסון,
וגזעי חתולים בעלי אף פחוס.
ההדבקה מתבצעת באמצעות מגע ישיר עם הפרשות או במגע עם כלי האוכל / סביבת המחייה של החתול.
גורמי התחלואה :
-
וירוס ההרפס Feline Herpes Virus-I – FHV-I:
בעל השכיחות הגבוהה ביותר, פוגע בעיקר בגורי חתולים. התסמינים כוללים התעטשויות, הפרשות מהאף והעיניים, דלקת עיניים, חום וחולשה. תתכן החמרה של דלקת העיניים המתבטאת בהפרשות מוגלתיות רבות, פגיעה בקרנית, היווצרות של הידבקויות המונעות פתיחה של העין ואובדן ראייה. בנוסף תתכן התפתחות של דלקת ריאות .
גם לאחר ההחלמה, הווירוס נשאר רדום בגוף, ועלול להתפרץ בשנית במצבי סטרס כגון תחלואה במחלה אחרת והמלטה.
- קליצי וירוס Calicicirus – FCV:
וירוס הקליצי גורם לזיהומים בדרכי הנשימה, התעטשויות, הפרשות מהאף והעיניים, כיבים בחלל הפה
והלשון, קשיי בליעה, אפתיה וחולשה. תתכן פגיעה במערכת השרירים והשלד – צליעה ודלקת פרקים.
- גורמים נוספים , בעלי שכיחות נמוכה יותר, המופיעים לרוב כגורם מישני, כוללים חיידקים כגון בורדטלה (Bordetella), מיקופלזמה (Mycoplasma) וכלמידיאופילה (Chlamydiophila).
אבחון:
מתבסס בעיקר על שילוב של רקע רפואי מתאים – חתולים צעירים שאינם מחוסנים והצגה של הסימנים הקליניים המתוארים.
טיפול:
הטיפול הרפואי כולל שימוש במשחה אנטיביוטית לעין ממשפחת הטטרהציקלין וכיסוי אנטיביוטי רחב טווח הניתן דרך הפה. בחלק מהמקרים ישנה הוספה של תרופות אנטיויראליות כגון פמציקלוביר
ישנה חשיבות רבה לטיפול תומך – ניקוי ההפרשות מהעיניים למניעת הידבקויות ומהאף, הקפדה של הזנה של גור החתולים, חימום, שמירה על הידרציה ורמת סוכר. יש לבודד את החתולים החולים על מנת למנוע הדבקה נוספת.
מניעה:
חיסון מרובעת – חיסון ראשון החל מגיל 8 שבועות וחיסון דחף כחודש לאחר מכן ובידוד של החתול החולה משאר החתולים.
