מחלה זו עוברת על ידי קרציות. השכיחות הגבוהה של המחלה נובעת מהתנאים המיטביים של למשל חום ולחות, הקיימים בישראל, עבור התפתחות הקרציות ונפוצה יותר בכלבים החיים בחצרות ושטחים פתוחים בהם רמת ההדבקה גבוהה יותר בהשוואה לעיר. ההדבקה מתרחשת באמצעות עקיצה של הקרציות המחדירות טפיל למחזור הדם של הכלב. באופן דומה, קרציות יהפכו לנשאיות של הטפיל במציצת דם מכלב חולה.
מקובל לחלק את המחלה ל-3 שלבים :
- שלב ראשוני המתרחש מספר ימים לאחר ההדבקה. שלב זה כולל סימנים לא ספציפיים כגון חום , חולשה, ירידה בתיאבון. שלב זה לרוב מפוספס ע"י הבעלים מאחר ולאחר מספר ימים הכלב מתאושש ונראה בריא אולם בפועל המחלה ממשיכה להתפתח.
- נשאות תת קלינית – בשלב זה , אין עדות לסימני מחלה חיצוניים והכלב נראה בריא . שלב הנשאות התת קלינית יכולה להימשך מספר שנים.
- שלב כרוני– בשלב זה נראה דעיכה כללית של הכלב – אובדן משקל, סימני דימום – שטפי דם על העור, יתכנו דימומים מהנחיריים או ממערכת העיכול , בנוסף, קיים דיכוי של מח העצם וכתוצאה מכך מתפתחת אנמיה, ספירת טסיות נמוכה ודיכוי לחיסוני. שלב זה אינו מגיב תמיד לטיפול ועלול להסתיים במוות, מכאן החשיבות הרבה של אבחון וטיפול מקדים במחלה זו.
אבחון המחלה מתבסס על סימנים קליניים, היסטוריה של הדבקה בקרציות, ספירת הדם תגלה לרוב רמת טסיות נמוכה (טרומבוציטופניה), בדיקה סרולוגית הבודקת הימצאות נוגדנים כנגד הטפיל, כלומר חשיפה, ובדיקת PCR הבודקת את נוכחות הטפיל בפועל.
הטיפול מתבצע באמצעות אנטיביוטיקה ממשפחת הטטרציקלין למשך 3 שבועות . יש לחזור על ספירת הדם בסיום לצורך בחינה של תגובה לטיפול .
