על מנת להבין מהי חסימת שתן ומדוע היא מהווה סכנת חיים דרושה הבנה בסיסית של מערכת
השתן: הכליות מסננות את הדם ומפרישות רעלים ומלחים שונים שמרכיבים את השתן, השתן נאגר
בשלפוחית השתן וממנה מופרש באמצעות צינור השופכה. קיימים הבדלים אנטומיים בין זכרים
לנקבות – בזכרים צינור השופכה ארוך וצר ומסיבה זו לזכרים ישנה נטייה גבוהה יותר
לפתח חסימות שתן.
חסימת שתן היא מצב שבו יכולת הפרשת השתן נפגעת, והרעלים שאמורים להיות מופרשים
מצטברים במחזור הדם וגורמים להרעלה.
החסימה מתרחשת לרב בחתולים זכרים צעירים בסמיכות לקצה איבר המין. החסימה יכולה להיות
מלאה או חלקית.
מהם הסימנים הקליניים ?
ראשית נראה חוסר נוחות במתן שתן – החתול ירבה להיכנס ולצאת מארגז הצרכים, יציג סימני
כאב, לעיתים נראה טפטופי שתן דמיים, ליקוק של איבר המין ומתן שתן מחוץ לארגז הצרכים.
בהמשך החתול יציג חולשה, ירידה בתיאבון, בחילה, הקאות, פגיעה בפעילות הלב ולבסוף, במידה
והחסימה לא תפתח, למוות של החתול.
כיצד מאבחנים ?
שילוב של רקע רפואי מתאים – חתול זכר צעיר המציג חוסר נוחות במתן שתן, ושלפוחית שתן גדולה,
קשה למגע ועם רגישות במישוש של הבטן. בשלב זה החתול יעבור בדיקות דם מלאות, הדמייה של
מערכת השתן ובדיקת שתן.
הטיפול כולל פתיחה של החסימה תחת הרדמה כללית, החדרה של קטטר שתן המאפשר ריקון רציף
של שלפוחית, אשפוז למשך 72 שעות הכולל מתן נוזלים לוריד אנטיביוטיקה, שיכוך כאבים, נוגדי
בחילה, מגני מערכת עיכול ומעודדי תיאבון ומרחיב של צינור השופכה.
ביום השלישי לאשפוז קטטר השתן מוסר ומבוצע מעקב אחר מתן שתן. לעיתים ישנה הוספה של מזון
רפואי כתלות בתוצאות האנליזה של בדיקת השתן .
דגשים:
-
חסימת שתן מהווה מצב חירום המצריך התערבות מיידית
-
חתול שנחסם פעם אחת יכול להיחסם בשנית.
-
במצבים של חסימות שתן קשות וממושכות יכול להיווצר נזקי קבוע לתפקוד הכליות.
-
יש צורך בבדיקות שתן אחת למספר חודשים לצורך ניטור.