תולעת טפילית הנפוצה באזורים גאוגרפים בעלי אקלים חם.
מחזור החיים של התולעת מערב פונדקאי ביניים – חיפושית זבל, ופונדקאי סופי – כלב:
מחזור החיים מתחיל בהפרשה של ביצי התולעת בצואת הכלב, בשלב הבא, חיפושית הזבל ניזונה מהצואה הנגועה ונדבקת, הביצים בוקעות בגוף החיפושית ועוברות שלבי התפתחות (לרווה 1-3).
הכלבים נדבקים בתולעת באמצעות בליעה ישירה של חיפושית הזבל (כלבים המרחרחים ובולעים צואה) או באמצעות טריפה של בעל חיים אחר שבלע חיפושית זבל נגועה, למשל – לטאות ומכרסמים.
כעת, לאחר עיכול החיפושית, משתחררות לרוות התולעת במערכת העיכול ומתחילות לנדוד במשך מספר שבועות לאורך אבי העורקים עד הגעה לוושט. בוושט, נקבות התולעת יוצרות נקב זעיר דרכו מוטלות הביצים שיוצאות בצואה ולמעשה משלימות בכך את מעגל ההדבקה.
מהם הסימנים הקליניים?
- הסימנים השכיחים ביותר הינם קשיי בליעה, פליטות, הפחתת משקל.
- מפרצת של אבי העורקים הנגרמת במהלך נדידת הלרוות, מובילה לדימום פנימי ולמוות.
- שיתוק גפיים – נגרם במצבים בהם חוט השדרה נפגע במהלך נדידת הלרוות.
- בשלבים מתקדמים של המחלה תתכן התמרה סרטנית במוקדי הנגיעות בתולעת.
חשוב לציין כי הסימנים קליניים יתקבלו רק בשלב של נגיעות משמעותיות.
כיצד המחלה מאובחנת ?
- חשד ראשוני עולה בכלבים שאינם מטופלים באופן שגרתי כנגד התולעת ומציגים תסמינים תואמים.
- בדיקת צואה – הימצאות של ביצי התולעת.
- אנדוסקופיה – מדגימה את הימצאות התולעת בוושט.
- צילומי בית חזה.
כיצד מטפלים ?
טיפול מניעתי ניתן באמצעות זריקה של דורמקטין אחת לחודשיים –שלושה.
ישנה חשיבות רבה להקפדה על זמני הזריקות מאחר ומדובר בחומר פעיל המונע את התפתחות התולעת. חומר זה מתפנה מהגוף לאחר מספר ימים ולא מעניק הגנה עתידית.
בנוסף, ישנם בשוק תכשירים המשלבים טיפול נגד פרעושים, קרציות ותולעת הפארק הניתנים דרך הפה אחת לחודש.
גזעי כלבים מסוימים ( קולי, שלטי, בורדר קולי, רועה אוסטרלי ומכלוא שלהם) נושאים בחלקם מוטציה גנטית המונעת מהם לקבל טיפול בדורמקטין. רגישות זו מאובחנת באמצעות בדיקת דם. לכלבים אלו ניתן טיפול חלופי.
בכלבים חולים מבוצע טיפול שבועי בדורמקטין למשך 8-10 שבועות. בסיומו, מבוצעת אנדוסקופיה חוזרת להערכה של יעילות הטיפול.
